תנ"ך על הפרק - ישעיה נה - חומת אנך

תנ"ך על הפרק

ישעיה נה

389 / 929
היום

הפרק

ה֤וֹי כָּל־צָמֵא֙ לְכ֣וּ לַמַּ֔יִם וַאֲשֶׁ֥ר אֵֽין־ל֖וֹ כָּ֑סֶף לְכ֤וּ שִׁבְרוּ֙ וֶֽאֱכֹ֔לוּ וּלְכ֣וּ שִׁבְר֗וּ בְּלוֹא־כֶ֛סֶף וּבְל֥וֹא מְחִ֖יר יַ֥יִן וְחָלָֽב׃לָ֤מָּה תִשְׁקְלוּ־כֶ֙סֶף֙ בְּֽלוֹא־לֶ֔חֶם וִיגִיעֲכֶ֖ם בְּל֣וֹא לְשָׂבְעָ֑ה שִׁמְע֨וּ שָׁמ֤וֹעַ אֵלַי֙ וְאִכְלוּ־ט֔וֹב וְתִתְעַנַּ֥ג בַּדֶּ֖שֶׁן נַפְשְׁכֶֽם׃הַטּ֤וּ אָזְנְכֶם֙ וּלְכ֣וּ אֵלַ֔י שִׁמְע֖וּ וּתְחִ֣י נַפְשְׁכֶ֑ם וְאֶכְרְתָ֤ה לָכֶם֙ בְּרִ֣ית עוֹלָ֔ם חַֽסְדֵ֥י דָוִ֖ד הַנֶּאֱמָנִֽים׃הֵ֛ן עֵ֥ד לְאוּמִּ֖ים נְתַתִּ֑יו נָגִ֥יד וּמְצַוֵּ֖ה לְאֻמִּֽים׃הֵ֣ן גּ֤וֹי לֹֽא־תֵדַע֙ תִּקְרָ֔א וְג֥וֹי לֹֽא־יְדָע֖וּךָ אֵלֶ֣יךָ יָר֑וּצוּ לְמַ֙עַן֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ וְלִקְד֥וֹשׁ יִשְׂרָאֵ֖ל כִּ֥י פֵאֲרָֽךְ׃דִּרְשׁ֥וּ יְהוָ֖ה בְּהִמָּצְא֑וֹ קְרָאֻ֖הוּ בִּֽהְיוֹת֥וֹ קָרֽוֹב׃יַעֲזֹ֤ב רָשָׁע֙ דַּרְכּ֔וֹ וְאִ֥ישׁ אָ֖וֶן מַחְשְׁבֹתָ֑יו וְיָשֹׁ֤ב אֶל־יְהוָה֙ וִֽירַחֲמֵ֔הוּ וְאֶל־אֱלֹהֵ֖ינוּ כִּֽי־יַרְבֶּ֥ה לִסְלֽוֹחַ׃כִּ֣י לֹ֤א מַחְשְׁבוֹתַי֙ מַחְשְׁב֣וֹתֵיכֶ֔ם וְלֹ֥א דַרְכֵיכֶ֖ם דְּרָכָ֑י נְאֻ֖ם יְהוָֽה׃כִּֽי־גָבְה֥וּ שָׁמַ֖יִם מֵאָ֑רֶץ כֵּ֣ן גָּבְה֤וּ דְרָכַי֙ מִדַּרְכֵיכֶ֔ם וּמַחְשְׁבֹתַ֖י מִמַּחְשְׁבֹתֵיכֶֽם׃כִּ֡י כַּאֲשֶׁ֣ר יֵרֵד֩ הַגֶּ֨שֶׁם וְהַשֶּׁ֜לֶג מִן־הַשָּׁמַ֗יִם וְשָׁ֙מָּה֙ לֹ֣א יָשׁ֔וּב כִּ֚י אִם־הִרְוָ֣ה אֶת־הָאָ֔רֶץ וְהוֹלִידָ֖הּ וְהִצְמִיחָ֑הּ וְנָ֤תַן זֶ֙רַע֙ לַזֹּרֵ֔עַ וְלֶ֖חֶם לָאֹכֵֽל׃כֵּ֣ן יִֽהְיֶ֤ה דְבָרִי֙ אֲשֶׁ֣ר יֵצֵ֣א מִפִּ֔י לֹֽא־יָשׁ֥וּב אֵלַ֖י רֵיקָ֑ם כִּ֤י אִם־עָשָׂה֙ אֶת־אֲשֶׁ֣ר חָפַ֔צְתִּי וְהִצְלִ֖יחַ אֲשֶׁ֥ר שְׁלַחְתִּֽיו׃כִּֽי־בְשִׂמְחָ֣ה תֵצֵ֔אוּ וּבְשָׁל֖וֹם תּֽוּבָל֑וּן הֶהָרִ֣ים וְהַגְּבָע֗וֹת יִפְצְח֤וּ לִפְנֵיכֶם֙ רִנָּ֔ה וְכָל־עֲצֵ֥י הַשָּׂדֶ֖ה יִמְחֲאוּ־כָֽף׃תַּ֤חַת הַֽנַּעֲצוּץ֙ יַעֲלֶ֣ה בְר֔וֹשׁתחתוְתַ֥חַתהַסִּרְפַּ֖ד יַעֲלֶ֣ה הֲדַ֑ס וְהָיָ֤ה לַֽיהוָה֙ לְשֵׁ֔ם לְא֥וֹת עוֹלָ֖ם לֹ֥א יִכָּרֵֽת׃

מאמרים על הפרק

מאמר על הפרק

מאת:

פירושים על הפרק

פירוש על הפרק

מאת: ,
הוי כל צמא לכו למים וכו'. הראשונים פירשו במה שידוע דהחכם והעשיר יכולים להשתתף דהחכם ילמוד והעשיר יסתחר ויחדיו יחלוקו דהעשיר יתן לחכם חצי הריוח לפרנסתו ובעבור זה יזכה העשיר בחצי התורה שלמד החכם וכמו שעשה יששכר וזבולון. אבל לחלוק עם התורה שלמד כבר החכם לא אפשר כמ"ש פ' היה נוטל על הלל ושבנא. וז"ש הוי כל צמא לכו למים אין מים אלא תורה. ואשר אין לו שלא זכה לתורה. כסף יש תקון שיקנה התורה בכסף. ולכו שברו בלא כסף ובלא מחיר יין וחלב שזה השותפות צריך לעשותו קודם שתהיה התורה בעולם. למה תשקלו כסף בלא לחם שאם יקנה אחר שלמד תורה הכסף אזל בלא לחם התורה דאם יתן איש את כל הון ביתו וכו'. שמעו שמוע להתנות מתהילה ואכלו טוב וכו': דרשו ה' בהמצאו קראהו בהיותו קרוב. אפשר במ"ש הרב קנה חכמה דף ט"ו בטעם דתשובה היא מועלת לישראל כי הרהורי תשובתם מן הגזע ומן השרשים שרש נשמתם הקדושה חלק אלוה ממעל זאת תורת האדם מישראל כי שיח וכי שיג לו בהרהור תשובה ברגע לעלות אל הקדש כי הרהורי תשובה מהנשמה הקדושה החלו עולין אל מקום אשר ממנו חוצבו משא"כ א"ה דנשמתם מסט"א אין מועיל להם התשובה זהת"ד. וז"ש דרשו ה' בהמצאו ונ"ט דהתשובה מהני לישראל והוא אומרו קראוהו. בהיותו קרוב כביכול דהנשמה חלק אלוה ממעל והרהורי תשובה סלקין לעילא אל הקודש פנימה. וזה יומתק על פי מ"ש רבינו מהרח"ו ז"ל דאור מחצב הנשמות הוא אצל האורות קודם למלאכים: יעזוב רשע דרכו וישוב אל ה' וכו'. אפשר במ"ש בזהר הקדוש דכשהאדם מתודה בלב שלם תכף אעבר ההוא מקטרגא מקמיה כמ"ש לדוד הע"ה גם ה' העביר חטאתך לא תמות דאעבר ההוא מקטרגא וז"ש יעזב וכו' וישוב אל ה' מדת רחמים תכף כשמתודה וירחמהו דאעבר ההוא מקטרגא. ואל אלהינו אם אח"כ יעשה תשובה נגד מדת הדין בסיגופים ותעניות וזהו שאמר אל אלהינו אז כי ירבה לסלוח למחות הקטיגור לגמרי. ואני בעניי פירשתי פסוקים אלו בכמה אופנים בקונטריס אהבת דוד דף פ"ג ע"ד בס"ד: תחת הנעצוץ וכו'. אפשר דרך אסמכתא לרמוז במ"ש הרמב"ם ז"ל דמי שיש לו הרהורים יעסוק בתורה וכתבו המפרשים דמי שהוא ת"ח חשוב בדור זוכה לניצוץ משה רבינו ע"ה ואז ינצל משמד כי משה עולה אחד יותר על שמד וכמ"ש אין לך בן חורין כמי שעוסק בתורה וזה רמז תחת הנעצוץ. נעצוץ בגימטריא אשה כלומר במקום הרהור אשה יעלה בראש שהיא התורה הנקראת ראש כמשז"ל וכדכתיב בתורה מעולם נסכתי מראש וכתיב יעלה ברוש ופ"ק דמגילה אמרו ראש לבשמים. ולדרכנו נאמר ראש על התורה דבעסק התורה הוא יעלה מלבד שמבטל כל הרהור ואז יגדל בתורה ויהיה בו ניצוץ משה רבינו ע"ה ואז תחת הסרפ"ד. סרפ"ד גימטריא שמ"ד יעלה הדס גימטריא חיים עם הכולל דניצול מן שמ"ד וחיה יחיה. וזהו כאשר יכוין בתורה ליחד הדודים והיה לה' קב"ה לשם מ'. ובזה יהיה לו זכירה לאות עולם לא יכרת:

תנ"ך על הפרק

תנ"ך על הפרק

תוכן עניינים

ניווט בפרקי התנ"ך